#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. 1 גבו את עבדו בחובו או לקחו סיקריקון, המוכר עבדו לפרהנג גוי, האם יצא לחרות?<p dir=""rtl"">[אנסו בית מלך גרנו האם חייב לעשר, ומאי שנא?]</p>"	"ת&quot;ר גבאו בחובו או שלקחו סיקריקון לא יצא לחירות [ואינו דומה לאנסו בית מלך גרנו שאם זה בחובו חייב לעשר, דהתם משום דמשתרשי ליה, אבל באנפרות ה&quot;נ פטור מלעשר].<p dir=""rtl"">מוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחרות דהוי ליה לפייס ולא פייס.</p>"	גיטין מד.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. 2 בעי ר' ירמיה מכר עבדו לל' יום, מכרו חוץ ממלאכתו, חוץ מן המצות, חוץ משבתות וימים טובים, לגר תושב, לישראל מומר ולכותי האם יצא לחרות?	"לגר תושב - הרי הוא כגוי ויצא לחרות, ישראל מומר - א&quot;ל כגוי וא&quot;ל כישראל.<p dir=""rtl"">השאר - לא נפשט.</p>"	גיטין מד.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. 3 בעו מיניה מרבי אמי עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני עובדי כוכבים מהו שיטול את דמיו?<p dir=""rtl"">ומה הדין בעובד כוכבים שאנס ביתו של ישראל האם יכול ליטול דמיו.</p>"	אין חילוק בין בית לבין עבד (אף שעבד יותר שכיח שימכרו) ובשניהם נוטל דמיו ומעלה בערכאות של גוים מפני שהוא מציל מידם.	גיטין מד.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. 4 המוכר עבדו לגוי, המוכר בהמה גסה לגוי, עד כמה קנסו אותם לקנותם בחזרה, והאם זה דוקא?	"לל&quot;ק ריב&quot;ל אמר בעבד קונסים עד מאה בדמיו ור&quot;ל אמר גבי בהמה גסה עד עשרה. איכא למימר מדהוא אמר י' והוא אמר עד מאה ש&quot;מ לאו דוקא, ואינו מוכח דא&quot;ל שעבד חמור טפי דכל יומא מפקע ליה מהמצות.<p dir=""rtl"">ל&quot;ב: ריב&quot;ל אמר בעבד עד י' ור&quot;ל אמר בבהמה עד מאה, ומכאן שלאו דוקא, ואינו מוכח דא&quot;ל ששניהם דוקא אלא עבד כיון דלא שכיחי לא גזרו ביה רבנן.</p>"	גיטין מד.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. 5 מכר עבדו ומת האם קנסו בנו אחריו ומהיכן ניתן להוכיח זאת?<p dir=""rtl"">טימא טהרותיו של חברו האם קנסו בנו אחריו?</p>"	"מכר עבדו לא קנסו בנו אחריו, מדשנינו גבי שביעית שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית וא&quot;ר יוסי בר' חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה. [מצורם באוזן הבכור אף את&quot;ל שקנסו את בנו אין ראיה לעבד ששם זה איסור דאורייתא, מכוון מלאכתו במועד אף את&quot;ל שלא קנסו אין ראיה למוכר עבדו דבמועד לא עשה מעשה.]<p dir=""rtl"">אמר אביי נקטינן טימא טהרות של חבירו ומת לא קנסו רבנן בנו אחריו כיון דהוי היזק שאינו ניכר ואינו מחוייב לשלם אלא מדרבנן ורק אותו קנסו ולא את בנו.</p>"	גיטין מד.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד: 1 המוכר עבדו לחו&quot;ל מתי יצא בן חורין, ומי כותב לו שטר שחרור?	"לת&quot;ק לעולם יצא לחרות וצריך גט שחרור מרבו שני.<p dir=""rtl"">רשב&quot;ג אומר פעמים יצא ופעמים לא יצא, הינו אם כתב לאנטוכי השרוי בלוד לעולם לא יצא, לאנטוכי שבאנטוכיא לעולם יצא, לאנטוכי סתם, תלוי אם יש לו בית בארץ לא יצא אבל אם רק אושפיזי יצא לחרות.</p>"	גיטין מד:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד: 2 בעי ר' ירמיה בן בבל שנשא אשה בארץ והכניסה לו עבדים ודעתו לחזור האם יצאו לחרות?	הסתפק בין למ&quot;ד הדין עמה כיון דמשועבדים לו לפירות יצאו לחרות אף שאין כאן מכירה, ובין למ&quot;ד הדין עמו אף שזה כדידיה כיון דלא קני לגופיה אין זה כמכירה, וסלקא בתיקו.	גיטין מד:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד: 3 עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו שם האם יצא לחרות או לא?	אם יצא רבו ע&quot;מ לחזור יצא לחרות, אבל אם אין דעתו לחזור איבד את זכותו ולא יצא לחרות.	גיטין מד:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד: 4 המוכר עבדו לחו&quot;ל, המוכר שדהו בשעת היובל, המקדש את אחותו האם המעות חוזרים או לא ומדוע?	"המכור עבדו אין המעות חוזרים מדהצריכו גט מרבו שני, והטעם שקנסו את הלוקח אף שהגנבה נעשית מהחור והעכבר יחד שהאיסור נמצא אצלו.<p dir=""rtl"">המוכר שדהו בשעת היובל לרב מכורה ויוצאה ובודאי שאין המעות חוזרים לשמואל שסובר אין מכורה כל עיקר מחזיר המעות ולא אמרינן מעות מתנה כמו שאמר שמואל במקדש את אחותו (שכאן אין אדם יודע שהמכר לא חל &lt;תוס'&gt;), אבל רב אמר במקדש אחותו שמעות חוזרים.</p>"	גיטין מד:		ד'
